Our Recent Posts

Tags

המערכת העצבית שלנו בהשפעת הקורונה


אנחנו נמצאים בתקופה מאוד משונה, של חוסר וודאות ותחושת איום כללית בריאותית וכלכלית. המערכת העצבית שלנו מעוררת יותר מכרגיל - הויסות העצבי של הגוף אינו במיטבו, והחוויה המרכזית שלנו היא של היעדר ביטחון.

המשמעות היא שמערכת העצבים האוטונומית שלנו במצב של כוננות מתמדת, וסביר להניח שאצל רובנו יש מעבר תדיר לתפקוד באופן הגנתי-הישרדותי, דרך הפעלה של המערכת הסימפתטית (בריחה או לחימה). עוררות גבוהה של המערכת הסימפתטית מלווה לרוב בסימפטומים של עצבנות, חוסר סובלנות, חרדה, מתח שרירי, הגברת כאב, מחשבות חוזרות ונשנות על המצב וקשיי שינה. ישנם מצבים, שבהם אדם נכנס למצב קיפאון כתוצאה מהלחץ והסימפטומים שהוא חווה עשויים להתבטא באפתיות, שינה מרובה ורמת חיוניות מאוד נמוכה.


בנוסף לחוויה הכללית של האיום שאנו עשויים לחוות בתקופה זו, כאשר אנחנו רחוקים מאנשים שחשובים לנו או נמצאים בבידוד, היכולת שלנו לווסת את המערכת האוטונומית על ידי היבטים של קשר בינאישי (קול, מבט, מגע, קשב משותף), הולכת ופוחתת.

כך למעשה אנחנו מסתובבים עם מערכת עצבית נפיצה, שיצאה מאיזון וחסרים לה המשאבים המווסתים של מערכת המעורבות החברתית שכה חשובה לנו.

יתרה מכך, קשר אנושי ומגע - שהיו אמורים לווסת אותנו - כעת מייצגים איום שיש להימנע ממנו. חשוב להבין כי זהו מסר מאוד מבלבל עבור המערכת העצבית שלנו - עליה ללמוד לפעול בניגוד למה שטבוע בנו, כלומר חיפוש קשר מיטיב לשם ויסות. במציאות הנוכחית, קרבת אנשים אהובים עלולה לעורר בנו תחושות סותרות - דחף להתקרב ודחף להתרחק. אנשים רבים מתארים את התקופה הזאת כ"מבלבלת" וכ"הזויה".


גם העולם עצמו, זה שמחוץ לכותלי הבית שלנו, הפך אצל רבים להיות גורם מאיים, הרי הוירוס נישא בטיפות למרחק של עד 2 מטרים ועשוי להימצא על מגוון משטחים. כמו כן, ההנחיות הן לצאת עם מסיכה ועבור רבים עטיית המסיכה יכולה להוות טריגר לחוויה של איום: נוכחותה המתמשכת על הפנים מובילה לעתים לחוסר נוחות פיזית, תשומת הלב לנשימה הופכת לעתים מוגברת יותר והאקט הלא טבעי מהווה גם תזכורת רציפה לכך שצריך להזהר. כמו כן, אלו שרואים אחרים עם מסיכות - עשויים גם הם לחוש אי-נוחות עד כדי איום, שכן הסתרת חלק מפנים של אדם מעוררת חוויה של זרות והסתרה, ועלולה להיות טריגר לאירועי עבר טראומטיים אם לאדם היו כאלו. למעשה, מבחינה עצבית, עטיית המסכה חוסמת את כל המסרים התקשורתיים שמועברים באמצעות הבעות הפנים, ומעמיקה את חווית חוסר הוודאות שמרחפת מעלינו.


ההתבודדות והבידוד, שהם מנת חלקנו בימים טרופים אלה, יוצרים עבור רבים חוויה מאתגרת, שמחייבת שינוי סדר יום: התמודדות עם 'להיות לבד' ובדידות אצל חלק, ו'היות יחד' עם התא המשפחתי ללא הפוגה עד כדי חווית 'סיר לחץ' אצל אחרים.


הבידוד לכשעצמו עשוי גם להעלות בחלקנו אסוציאציות לחוויות בידוד שונות שחווינו במהלך חיינו לנוכח התמודדות עם מחלה או פציעה, תקופה של חרם חברתי, חווית בידוד רגשי או חוויות טראומטיות בבית הילדות שלנו. בכך, מעבר לאתגרים הברורים מאליהם הכרוכים בבידוד, עשויות חוויות עבר לשוב ולהגיח מתוך הרשת האסוציאטיבית של "הבידוד", ולהוסיף לחווית האיום הגבוהה גם ככה.


כיצד נוכל לסייע לעצמינו בתקופה זו?

1. חשוב כל יום לנשום נשימות סרעפתיות לבטן, זה מרגיע את המערכת הסימפתטטית המעוררת ומפעיל את מערכת העצבים המרגיעה.

2. עיסוק ביוגה ופילאטיס מפעיל גם הוא נשימה סרעפתית

3. עיבוק בספורט אירובי להפרשת הורמונים טובים

4. אם ניתן, חשןב לקבל מגע, עיסוי חיבוק, זה גם מרגיע את המערכת

5. האזנה למוסיקה בתדרים מיוחדים. תדרים בינוריאלים המשלבים את שתי האונות של המוח.


שלכם עינת



המידע התיאורטי לקוח מתוך מאמרן של עדי כהן והדס מור אופק, 4.2020)

 

התקשרו: 052-22-79-144

  • YouTube
  • Grey Facebook Icon
  • Grey Instagram Icon